הסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גט ועגינות

הכניסה בברית הנישואין היא אחד הצעדים המשמעותיים ביותר המתקבלים במהלך החיים. מערכת הנישואין ביהדות בנויה כך שהסכמת בני הזוג היא תנאי לגירושין. למרבה הצער, כאשר עולים הנישואין על שרטון, עלולים בני הזוג להיגרר למאבק בו צד יכול לבקש לנצל יתרונות שהמצב מקנה לו. מצב כזה מכונה "סרבנות גט".

ההסכמים המובאים בדף זה מבקשים לבסס מסגרת איתנה ליחסי אהבה ולשוויון אמיתי ויחד עם זאת לצמצם ככל האפשר את בעיית העגינות וסרבנות הגט.

הארגונים העומדים מאחורי ההסכם:
תנועת ישראל הצעיר
IYIM, קולך

הארגונים העומדים מאחורי ההסכם:
יד לאישה, עתים,
תנועת ישראל הצעיר, קולך

הארגון העומד מאחורי ההסכם:
ארגון רבני צהר

הסבר כללי

הכניסה בברית הנישואין היא אחד הצעדים המשמעותיים ביותר המתקבלים במהלך החיים. קודמת לצעד זה מחשבה רבה, התלבטויות והחלטות אינספור. זוגות רבים מקדישים מחשבה לדרך ולאופן שבו הם מבקשים לבוא בברית הנישואין, ומחליטים באופן מודע לעשות זאת כדת משה וישראל, בדרך בה נשמרה ייחודיות העם היהודי מקדמת דנא.

בגלל מציאות משפטית והלכתית סבוכה השוררת במדינת ישראל, זוג יהודי הבוחר להתחתן כדת משה וישראל חושף את עצמו להשלכות הלכתיות הקשורות לסיום קשר הנישואין.

מערכת הנישואין ביהדות בנויה כך שהסכמת בני הזוג היא תנאי לגירושין. למרבה הצער, כאשר עולים הנישואין על שרטון, עלולים בני הזוג להיגרר למאבק בו צד יכול לבקש לנצל יתרונות שהמצב מקנה לו (מצב כזה מכונה "סרבנות גט"). מצבה של האישה בהקשר זה חמור יותר מזה של הגבר היות ולפי ההלכה היהודית היא אסורה על כל אדם מלבד בעלה, ואם תביא ילדים לעולם מאיש אחר, ילדים אלו יהיו ממזרים, בעוד שהאיש יכול לקבל היתר לשאת אישה שניה. גם במקרים בהם הגבר אינו מקבל רשות לקחת אישה שניה, במידה והוא יתחיל מערכת יחסים חדשה וייוולדו לו ילדים מאשה פנויה (רווקה, גרושה או אלמנה), הם לא יהיו ממזרים, כיוון שלפי התורה גבר אינו צריך להיות מונוגמי (בניגוד לאיסור מהתורה לאישה לקיים יחסי אישות עם יותר מגבר אחד). מצב חמור יותר מסרבנות גט מתקיים במקרים בהם הבעל נעלם או אינו במצב רפואי או נפשי המאפשר לו לתת גט (מצב כזה מכונה "עגינות").

ההסכמים המובאים בדף זה מבקשים לצמצם ככל האפשר את השימוש לרעה בהשלכות ההלכתיות של סיום קשר הנישואין, ולבסס מסגרת איתנה ליחסי אהבה ושוויון אמיתי. הדף מפנה לארבעה הסכמים: "הסכם לכבוד הדדי"; "הנספח הישראלי לכתובה"; "שטר לנישואין בצדק"; ו – "הסכם מאהבה". בנוסף להסכמים הללו מפנה הדף גם ל"שטר ביטחון – הרשאה לגט".

כל ארבעת ההסכמים הינם בגדר מסמך משפטי מחייב, ומבוססים על הסדרים ממוניים בין בני הזוג, שיש בהם כדי לתמרץ את בן הזוג הסרבן לסיים את הקשר. ההנחה היא שחסרון הכיס יגבר על רגשי הנקמנות והסחטנות של בן או בת הזוג. ה"שטר לנישואין בצדק" מבקש אף להתמודד באופן ישיר עם בעיית העיגון בעזרת כלים הלכתיים. שטר הביטחון יכול להתווסף לכל ההסכמים ונועד לסייע בבעיית ה"עיגון" במצבים של חוסר כשירות רפואית למתן גט.

כל הסכם מלווה בהסבר מפורט המשקף את עמדת הארגונים העומדים מאחוריו. קואליציית עיקר רואה לנכון להביא בפני הציבור מבחר מהסכמי קדם-הנישואין למניעת סירוב גט ועיגון, המוגשים היום לקהל הרחב. באמצעות המידע הנמצא כאן בתמציתיות, כל זוג יוכל לשפוט איזה מן ההסכמים המוצגים מתאים להם. יובהר כי ההסכמים וההסברים להם אינם בהכרח משקפים את עמדת כל הארגונים החברים בקואליציית עיקר. בין ההסכמים השונים המוצגים בדף זה יש שזכו להכרה על ידי קשת של רבנים, וביניהם איגוד רבני צהר ורבני בית הלל, עם זאת יש לדעת כי קיימת מחלוקת בין פוסקי ההלכה ביחס אליהם. הקואליציה ממליצה לכל זוג להתייעץ עם הארגון העומד מאחורי ההסכם או עם גורם מקצועי בקיא טרם החתימה על ההסכם.

הסכם לכבוד הדדי

עיקרו של ה"הסכם לכבוד הדדי" הוא שהצד הסרבן מתחייב לשלם מזונות מוגדלים לצד המסורב, בהתאם לתנאים הרשומים בהסכם. להסכם יש נספח אשר מהווה הסכם לחלוקת ממון. אפשר לבחור ב"הסכם לכבוד הדדי-מקוצר", ללא נספח.

מאפיינים ייחודיים: ישנה אפשרות בחירה בסעיף בינלאומי שמאפשר להחיל אותו אם צד אחד או שניהם שוהים בחו"ל. ההסכם קיים בחמש שפות: עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, וספרדית ( English ,Français ,Español ,Русский , עברית). ההסכם מחייב פניה ל"שיקום נישואין" במקרה שהצד הנתבע דורש זאת כתנאי למימוש ההסכם.

דעת המצדדים: מנסחי ה"הסכם לכבוד הדדי" יטענו כי ההסכם זכה להסכמת רבנים מובילים בישראל, וכי ההסכם הוכיח את עצמו במציאות בבית הדין הרבני. בנוסף, במקרה והצד הנתבע בהסכם ידרוש טיפול זוגי, בני הזוג יקיימו עד שלוש פגישות עם מטפל זוגי מקצועי. ההתחייבות לדמי מזונות עם או בלי הטיפול הזוגי, מיועדים להביא להידברות והסכמה לכל כיוון.

דעת המבקרים: מבקרי ההסכם יטענו כי אין מקום לחייב את בן הזוג התובע להגיע ל"שיקום נישואין " כאשר אינו מעוניין בכך, ובמקרים מסוימים, אותו הצד עלול להיפגע.

 

על ההסכם המלא, הכולל את הנספח הממוני, יש לחתום בפני נוטריון/רושם נישואין/ בית משפט לענייני משפחה. אם הזוג בוחר לחתום על החלק העיקרי של ההסכם בלבד, ללא הנספח הממוני, ניתן לחתום בין בני הזוג עצמם. ברם, גם ללא הנספח הממוני יש עדיפות בחתימה על ההסכם בפני נוטריון/רושם נישואין/עו"ד. בני הזוג בוחרים באחד משני נוסחאות ההסכם – לשימוש בישראל בלבד או נוסח הכולל סעיף "בינלאומי". בישראל: האכיפה נעשית בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בחו"ל: אם חתמו על הנוסח "הבינלאומי", האכיפה באמצעות ה- .Beth Din of America

תנועת "ישראל הצעיר" מעניקה ייעוץ לזוגות ללא תשלום. טלפון: 02-6505924

הנספח הישראלי לכתובה

עיקרו של הנספח הישראלי לכתובה הוא שהצד הסרבן מתחייב לשלם מזונות מוגדלים לצד המסורב, בהתאם לתנאים הרשומים בהסכם. ההסכם מנוסח בפשטות ובקצרה – הוא אינו כולל ענייני ממון או נספחים נלווים, אלא מתמקד אך ורק במניעת סרבנות גט. שיקום הקשר באמצעות יעוץ זוגי יכול להיעשות בהסכמת שני הצדדים. ההסכם קיים בעברית ובאנגלית.

דעת המצדדים: מנסחי ההסכם יטענו כי ההסכם זכה להסכמת רבנים רבים, וגלום בו יתרון הלכתי באורך תקופת ההמתנה הקודמת להפעלת ההסכם שנותן מענה טוב לחשש מפני "גט מעושה". כוחו של ההסכם טמון בפשטותו ובכך שאינו גולש לסוגיות נוספות מלבד בעיית סרבנות הגט. בנוסף לכך, ההסכם מגן על צד חלש מפני יעוץ זוגי הנעשה בניגוד לרצונו.

דעת המבקרים: מבקרי ההסכם יטענו כי ניתן להפעיל את ההתחייבות הכספית רק בחלוף 12 חודשים, לעומת 6 חודשים בהסכמים אחרים; וכן שחסר מנגנון המחייב טיפול זוגי באם אחד מבני הזוג מבקש אותו.

 

על מנת שההסכם יהיה תקף – מספיק שבני הזוג יחתמו עליו לפני החתונה או אחריה. ליתר ביטחון יש עדיפות בחתימה על ההסכם בפני עו"ד/רב מוסמך.

האכיפה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

טלפון לייעוץ ופגישה: 1-800-200-380 (יד לאישה) או 8083* (עיתים)

קישור להסכם >>

קישור להסכם באנגלית >>

למידע נוסף >>

למידע נוסף באתר של עתים >>

נשואים ועדיין לא חתמתם? יש גם הסכם פוסט נישואין.

ניתן לחתום על הנספח הישראלי לכתובה גם לאחר הנישואין, ובדיוק באותה דרך בה נחתם ההסכם לפני הנישואין.

שטר לנישואין בצדק

בשטר לנישואין בצדק ישנם שני חלקים: עיקרו של החלק הראשון הוא שהצד הסרבן מתחייב לשלם מזונות מוגדלים ופיצויים לצד המסורב, על פי התנאים שבהסכם.חלק זה עושה שימוש בכלים אזרחיים ונאכף רק בבית משפט לענייני משפחה.

החלק השני של ההסכם, עליו ניתן לחתום רק לפני הנישואין, הוא שטר הלכתי שכולל "תנאי בקידושין", אשר קובע כי הקידושין יפקעו בתנאים המצוינים בשטר, ללא צורך בגט. חלק זה של ההסכם הוא ייחודי להסכם של מרכז צדק לנשים באשר הוא מבקש לתת מענה למצבי העגינות הקלאסית, כלומר למקרים בו נעלם בן הזוג או שאינו יכול מסיבות רפואיות לתת או לקבל גט, כמו גם למקרים קשים של סרבנות גט שבהם הסנקציות הקיימות בחוק לא נותנות מענה. ההסכם קיבל את אישורו ותמיכתו של הרב פרופ' דניאל שפרבר.

דעת המצדדים: מנסחי ההסכם יטענו כי ייתכן שבעתיד יסכים בית הדין לאשר את החלק השני של ההסכם המבקש להגן מעגינות קלאסית, וממילא חלק זה אינו פוגם בחלק הראשון של ההסכם שיש בו התחייבות למניעת סרבנות שמצריך אכיפה בבית משפט אזרחי ואינו תלוי בהסכמת בית הדין הרבני.

דעת המבקרים: מבקרי ההסכם יטענו כי חלקו האזרחי של ההסכם אינו מתיימר להתמודד עם קשיים הלכתיים, וכי חלקו ההלכתי של ההסכם לא קיבל את אישורו של הממסד הרבני הרשמי ואין סיכוי ליישמו בפועל.

על מנת שההסכם (חלקו הראשון) יהיה תקף – מספיק שבני הזוג יחתמו עליו. ליתר ביטחון יש עדיפות בחתימה על ההסכם בפני עו"ד. חתימה על החלק השני (ההלכתי) נעשית על ידי שני עדים כשרים על פי ההלכה (שני גברים יהודים שומרי מצוות שאינם קרובי משפחה אחד של השני או של בני הזוג). האכיפה של החלק הראשון נעשית בבית משפט לענייני משפחה, והאכיפה של החלק השני נעשית בבית דין דתי.

"מרכז צדק לנשים" מעניק ייעוץ משפטי ואפשרות לחתום על ההסכם בפני עו"ד ללא תשלום. טלפון לייעוץ ופגישה: 02-5664390 .

הסכם מאהבה

עיקרו של ההסכם מאהבה הוא שהצד הסרבן מתחייב לשלם מזונות מוגדלים לצד המסורב, בהתאם לתנאים הרשומים בהסכם. המאפיין הייחודי בהסכם זה הוא שכל סכסוך בנוגע לביצוע פרשנות או תוקף ההסכם יוכרע על ידי בורר ולא על ידי ערכאת שיפוט מוסמכת. ההסכם מחייב "שיקום הנישואין" על ידי גורם מקצועי כאשר בן הזוג הנתבע לגירושין דורש זאת כתנאי למימוש ההסכם.

ההסכם קיים בעברית ובאנגלית.

מאחורי הסכם זה עומד ארגון רבני צהר, גוף רבני גדול ומוכר בישראל.

דעת המצדדים: מנסחי ההסכם יטענו כי פנייה לבורר תמנע בעתיד מחלוקות ואיבה בין הצדדים. עוד יטענו המנסחים כי מאחורי ההסכם עומד מספר גדול מאד של רבנים. כמו כן יטענו, כי מוסד הבוררות הינו יעיל, מהיר וידידותי יותר מכל הליך משפטי אחר, וכן מנגנון שיקום הנישואין, אם נדרש על ידי הנתבע, מאפשר הידברות באמצעות איש מקצוע.

דעת המבקרים: מבקרי ההסכם יטענו כי למוסד הבוררות ישנם חסרונות בולטים ביניהם: הבורר אינו חייב לנמק את החלטותיו ועל כן ההליך אינו שקוף, אי אפשר לערער על ההחלטה של הבורר לערכאה גבוהה יותר, ואין סמכויות חוקיות לבורר כמו הענקת סעדים זמניים. כמו כן לא ניתן להשתמש בשירותי סיוע משפטי בהליך של בוררות. בנוסף, זהות הבורר אינה ידועה בזמן החתימה על ההסכם ובני הזוג בעצם לא יודעים בידי מי הם מפקידים את עתידם. כמו כן, אין מקום לחייב את בן הזוג התובע להגיע ל"שיקום נישואין" כאשר אינו מעוניין בכך, ובמקרים מסויימים אותו הצד עלול להיפגע.

על מנת שההסכם יהיה תקף – מספיק שבני הזוג יחתמו עליו. ליתר ביטחון יש עדיפות בחתימה על ההסכם בפני עו"ד.

האכיפה נעשית כאמור על ידי בורר המוסכם על הצדדים. בהעדר הסכמה ימונה הבורר על ידי יו"ר ארגון רבני צהר או יו"ר לשכת עורכי הדין, לפי בחירת בני הזוג בעת החתימה על ההסכם.

קישור להסכם >>

למידע נוסף >>

נשואים ועדיין לא חתמתם? יש גם הסכם פוסט נישואין.

ניתן לחתום על הסכם מאהבה של צהר גם לאחר הנישואין, ובדיוק באותה דרך בה נחתם ההסכם לפני הנישואין.

שטר ביטחון

עיקרו של שטר הביטחון הוא הרשאה לגט (לא "תנאי בגט"). בהרשאה זו מייפה האיש את כוחם של אנשים אחרים לתת לאשתו גט, במקרה שהוא עצמו אינו מסוגל לכך, כגון במצב רפואי של תרדמת. בית הדין יוכל להשתמש בשטר ולמנות שליח שייתן לאישה גט במקום האיש. המאפיין של השטר הוא שהוא מגן מפני עגינות קלאסית ושניתן לחתום עליו רק לאחר הנישואין. מנסחי שטר הביטחון יטענו כי השטר קיבל הסכמה הלכתית ממספר רבנים דתיים לאומיים.

החתימה על השטר נעשית על ידי האיש לאחר החתונה או במהלך חיי הנישואין, בפני שני עדים כשרים על פי ההלכה.

האכיפה נעשית בפני ערכאה דתית בלבד.

הסתייגות:

ההסכמים המובאים באתר הינם הסכמים אשר תכליתם הינה למנוע סרבנות גט או עגינות ואולם, חרף מטרתם, קיימת מחלוקת בין פוסקי ההלכה היהודית ביחס אליהם. זאת, הן לגבי עצם תוקפם, מידת יעילותם והן לגבי פרטים המופיעים בהם.

המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. הסתמכות על האמור והמובא באתר היא באחריות המשתמש בלבד.